ראיון עם האדריכל אורי עשת

את דרכו המקצועית התחיל בניו יורק, ואחרי שחווה את תקופת הפריחה של העיר והשתתף בפרויקטים מובילים, חזר לארץ. הוא מעריך אלמנטים קלאסיים, סולד מחיקויים, ומאמין שתל אביב צריכה תמיד להיות על הקצה

 

אורי עשת התחיל את דרכו המקצועית בניו יורק, אחרי שרכש את השכלתו במוסד היוקרתי פרת'. "זו הייתה תקופת הפריחה של העיר בשנות ה-90, ועשינו שם דברים מדהימים שרק בניו יורק אפשריים, כמו לתכנן את הבית של הבמאי טים ברטון, הבית של לו ריד ולורי אנדרסון והבית של מעצבת האופנה דיאן פון פירסטנברג." לפני ארבע שנים, כעשר שנים לאחר ששב לארץ, חבר לשחר וייס ויחד הקימו את משרד האדריכלים WE, העוסק בתכנון ועיצוב מקומות בילוי נוצצים לצד דירות ובתים פרטיים.

 

צבע ילדות

חיפה על הים בשעת אחר צהריים, רגע לפני השקיעה, כשהשמש צובעת הכל במין צהוב-כתום.

 

טביעת אצבע

אני דוגל בשימוש בחומרים אמיתיים ולא סובל חיקויים כמו קרמיקה שמתחפשת לשיש או אריחים דמויי פרקט. בארה"ב, שם צמחתי מבחינה מקצועית, הייתה מעין שמרנות והרבה כבוד לאלמנטים ארכיטקטוניים קלאסיים ומסורתיים, ויש בי גם מזה. אני קצת אולד סקול ולא ממהר לאמץ חומרים וטכנולוגיות חדשות.

 

פריצת דרך

העבודה על מגדל נווה צדק בתל אביב. תכננו שם את הדירות וזו הייתה התמודדות עם מערכת גדולה וקונספט חדשני. המגדל עורר בזמנו מחאה אך גם סימן תקופה של שינוי בעיר – תחילת עידן המגדלים והרצון למשוך לעיר קהל חדש וכסף. התפיסה הזאת, אף שהיא שנויה במחלוקת, הצעידה את העיר קדימה ופתחה פתח להתחדשות ונועזות גם בתכנון. עיר כמו תל אביב חייבת להיות תמיד על הקצה, לעורר ולהסעיר.

 

על מה אתה עובד עכשיו?

אנחנו מפתחים גישה חדשה לתכנון, שבמסגרתה אנחנו חוברים ליזמי פרויקטים בשלב ראשוני מאוד, כדי למתג את העיצוב והמבנה של הדירות לקהל יעד. זו נישה שמעבר לתכנון אדריכלי, היא שמה את הדגש גם בפן העסקי, ואנחנו מאמינים שצורת העבודה הזאת היא הדבר הבא.

 

על השראה 

אני מקבל השראה מחומר ויזואלי כמו ספרים ומגזינים על אדריכלות. יש לי כמה ספרים מלאים בסימניות שהולכים אתי שנים, ופעמים רבות אני מוצא את עצמי מתחיל שם ומתגלגל הלאה. לאחרונה קראתי ספר שעורר בי השראה: "חדר הזכוכית" של סיימון מאואר (Simon Mawer), שמבוסס על הסיפור מאחורי וילה טוגנדהאט שתכנן מיס ון דר רוהה, ויש בו סקיצות ותיאורים ארכיטקטוניים נפלאים. מוזכר שם למשל קיר אוניקס שניצב באמצע הסלון. גם אני השתמשתי באוניקס באחד הפרויקטים שלי, אז היה לי מעניין לקרוא את זה, זה מפרה כשדברים מתחברים.

 

על צבע

במהלך השנים איבדתי כל פחד לעסוק בקישוטיות ובצבע, והיום אני לא מהסס לשלב אותם בתכנון. כשאני ניגש לבחור צבע אני מתאים את הפלטה לסוג הפרויקט, ללקוח ולתאורת החלל. אין לי פלטה קבועה, אבל לא תראי אצלי פרויקטים לבנים, לא פסטלים ולא צבעי יסוד. גוני אפור קר פחות מתאימים בעיניי לחלל הבית, ובאופן כללי צבע בבתי מגורים צריך להיות כזה שילווה את הבעלים ויתבגר עמם. תאורה גם היא סוג של צבע, וגם החוץ הוא אלמנט צבעוני, בעיקר כשיש חלונות גדולים.

 

השלם את המשפט: לו הייתי צבע, הייתי בגוני…

 

ירוק כמו עשב אחרי הגשם, צהוב של סוף היום וגוני מוקה בשביל הביתיות והחמימות

ירוק כמו עשב אחרי הגשם, צהוב של סוף היום וגוני מוקה בשביל הביתיות והחמימות. צילום: רוני כנעני

IS 0309

Palmetto Bluff

IS 0772

Wonder Woods

IS 0776

Green Mist

IS 0855

Butter Tart

IS 0856

Broadway Lights
שמור גוונים למחשב
שמור גוונים למחשב
Photoshop
AutoCAD
SketchUp
Jpeg

החלל הפרטי שלך

יש הפרדה בין הפרויקטים שאני מתכנן לאופן שאני חי בו. אני לא חי בדירה לדוגמה, ולא כל פנטזיה שאני מממש בעבודה אני יכול או רוצה לממש אצלי בבית. הבית שלי הוא פשוט, כיפי ועושה הרגשה טובה, וגם המשרד שלי הוא צנוע ונטול שואו. על שולחן העבודה שלי תמיד יהיו עפרונות צבעוניים וסקיצות שאני מצייר ביד. אני עובד קצת כמו פעם וזה בדרך כלל מתחיל בסקיצה ידנית.

 

gallery_1

צילום: רוני כנעני

 

פרויקט החלומות

פרויקט כמו תכנון משרדי גוגל נראה לי חלומי מכל הבחינות: המשאבים הרבים שעומדים לרשותך, טשטוש הגבולות בין עבודה ופנאי, היצירתיות האינסופית מול הדרישה לעמוד בגבולות גזרה מסוימים. בעיניי זו בהחלט פסגה בקריירה.

 

שבור לנו מיתוס

אי אפשר לדבר על צבע מבלי להזכיר באותה נשימה חומר וטקסטורה. אותו הגוון על חומרים שונים לעולם לא ייראה אותו דבר.

 

מי מוסיף לך צבע לחיים?

המשפחה, אוכל טוב והחיים בעיר כמו תל אביב. אין כמו להחנות את האוטו וללכת ברגל את כל העיר.

 

צילום אדריכל: רוני כנעני

שליחה
הדפסה
pin it